חיסכון פנסיוני – משנים את השיטה!

מאמר דעה!!!

העולם מתקדם, הרפואה משתנה, טכנולוגיות מתפתחות ומשתנות ללא היכר, אך הפנסיה (החיסכון) ממשיכה להתנהל בעולם הישן. לא עוד!!!

הגיע הזמן לשנות את השיטה ולחשוב קצת אחרת, הרי לא מתקבל על הדעת שהדור הצעיר (ילידי שנות ה- 80 ואילך) יחסוך כל ימי חייו וביום הפרישה יגלה כי אין כסף, מאחר והיה צריך לממן את הפנסיונרים שפרשו לאורך השנים.

הפנסיה של היום מורכבת משלוש הגנות המושתתות על ערבות הדדית (במסגרת תקנון): חיסכון, נכות ושארים

• חיסכון – הפנסיה העתידית שיקבל החוסך בהגיעו לגיל פרישה/זכאות.
• נכות – הקצבה החודשית שיקבל במקרה של תאונה או מחלה עקב אי היכולת לעבוד.
• שארים – סכומי כסף שיקבלו השארים/המוטבים של החוסך במקרה מות החוסך.

מאחר ומדובר במנגנון *ערבות הדדית משמעות הדבר קיזוז זכויות בין העמיתים במקרה של סטייה מהתחשיבים, ששימשו לאומדן הקצבה העתידית הצפויה ,כמו גם הקצבה לנכות ושארים.

בשנים האחרונות, לא מעט מקרנות הפנסיה מוצאות את עצמן *באיזון אקטוארי שלילי (יותר התחייבויות מאשר נכסים) ועל כן מקטינות את הזכויות של העמיתים.

איך משנים ומה עושים? – צעדים רגולטורים!

מפרידים בין החיסכון להגנות הביטוחיות (בדומה לביטוח מנהלים), אך בשינוי קטן שהוא בעצם גדול:

1. חיסכון לפנסיה – יעשה במסגרת קרן צוברת אישית (כל חוסך לעצמו) דוגמא: קופת לקצבה לא משלמת (קופת גמל), קופה לקצבה משלמת (ביטוח מנהלים – חיסכון בלבד). בהגיע החוסך לגיל זכאות/פרישה יוכל לבחור לקבל את קצבת הפרישה באמצעות מספר מכשירים קצבתיים:
   • מוצרי אנונה: מכשיר פיננסי לקבלת רנטה חודשית, המושתת על זרם תשלומים מתוך החיסכון שנצבר (דוגמא למוצרי חיסכון שבגינם ניתן לקבל אנונה: קרן השתלמות, קופת גמל עד שנת 2008, קופת גמל להשקעה וכו'..).
   • ביטוח מנהלים: קופה משלמת קצבה שבה מקדם התמותה (פקטור לתשלום הקצבה) נקבע בגיל הפרישה, תוך הבטחה למספר קצבאות ידוע מראש.
   • קרן פנסיה: קופה משלמת קצבה, בה קיימת הבטחה לתשלום גמלאות עד יום מותו של החוסך והבטחה נוספת עבור האלמנ/ה.

הערה: בכלל האלטרנטיבות נכון יהיה שהמדינה תאפשר הבטחת תשואה על הקצבה המשולמת, כפי שקורה בקרנות הפנסיה (40% מהחיסכון מגובה באג"ח מדינה של 4.86%  – תשואה על רווחי הקרן).

לכל מכשיר יתרונות וחסרונות, אך ההבדל העיקרי מתבטא בהבטחה לתשלום הגמלאות:

• במוצרי אנונה – רצף התשלומים יתקבל עד מיצוי מלא החיסכון ואף תלוי בגובה הקצבה אותה ימשוך העמית.
• ביטוח מנהלים – בחירה של הבטחה לתשלום מינימום גמלאות, יתבטא בגובה הקצבה. כמו כן, אין התחייבות של הקופה לשלם קצבאות לשארי העמית מעבר להבטחה המקורית.
• קרן פנסיה – התחייבות לתשלום קצבה חודשית למשך כל חייו של העמית, כמו גם לאלמנ/ה, אך מופחתת.

2. כיסויי ביטוח (נכות ושאירים) – כפי שקורה בלא מעט מהחברות הגדולות במשק, שבהן הכיסוי למקרה נכות הינו במסגרת אובדן כושר עבודה מפעלי (עלות הכיסוי מופחת בצורה משמעותית ובדר"כ על חשבון המעסיק). כך יתאפשר לחוסך היחדני להצטרף *לקרן מפעלית שתוקם ע"י המדינה (מסגרת לביטוח הדדי – בלבד) ובאמצעותה ירכוש הגנה למקרה נכות ומוות, בעלות נמוכה מאוד ובכיסוי מקסימלי.

הערת שוליים: המדינה/הרשות לשוק ההון ביטוח וחיסכון, תוכל להשתמש במנגנון שקיים בקרנות הפנסיה (ביטוח הדדי) לטובת הנושא.

מה קורה בעולם?

בלא מעט מדינות (אוסטרליה, סינגפור, איטליה, לטביה וכו'…), מנגנון החיסכון לפנסיה בחלקו מגובה ע"י המדינה או לחילופין קיימת קרן לאומית המבטיחה את כספי החיסכון ללא תלות בשווקים וללא עליות גבוהות על החיסכון. במדינת ישראל ניהול כספי החיסכון מבוצע ע"י חברות ביטוח/בתי השקעות הגובים דמי ניהול בתמורה לניהול הכסף (שוחק את החיסכון) ובמקביל יכולים לגרום להפסד (בשוגג או בשל השקעה לא נבונה) לחיסכון החשוב ביותר בחייו של אדם.

*מתוך אתר דה מרקר.

דעה אישית: בעולם שבו תוחלת החיים הולכת ועולה, שוק ההון (השקעות בבורסה) הופך להיות מורכב יותר וחשוף יותר לתנודות ושינויים ובמיוחד במדינה צעירה שקצב הצמיחה בה מהגבוהים במדינות ה- OECD (כלכלת ישראל צמחה ב- 62% משנת 2000, הנתונים מתוך הספר: "ישראל – סיפור הצלחה",- נכון לשנת 2017), נכון יהיה שהחיסכון הפנסיוני ינוהל ע"י המדינה או גוף מטעמה והכספים יהיו מגובים בתשואה מובטחת!!!

ועד שהמדינה תשנה?

• חיסכון פנסיוני (רק החיסכון) – יעשה במסגרת קופת גמל לחיסכון (חשוב לדאוג שדמי הניהול יהיו נמוכים – עד 0.6% לשנה).
• ביטוח אובדן כושר עבודה – מבצעים בדיקה מול מספר חברות ביטוח ורוכשים את ההגנה המקיפה והאטרקטיבית ביותר.
• ביטוח למקרה מוות – רק במידה וישנם שארים (בן זוג ו/או ילדים – צורך אמיתי) רוכשים הגנה במסגרת מוצר שנקרא הכנסה למשפחה (כיסוי שהולך ופוחת עם השנים וכך גם העלות).

הערה: הפתרון המוצע איננו האופטימלי ברמת העלויות, אך מאפשר הפרדה ושליטה בין החיסכון להגנות הביטוחיות, כמו כן אינו תלוי במנגנונים שעתידים לקזז זכויות ולפגוע בקצבה העתידית.

גילוי נאות:
הכותב הינו, סוכן ביטוח והמאמר מהווה דעה אישית בלבד.
אין לראות בכתוב המלצה או הנחיה לביצוע פעולות ויש להיוועץ עם איש מקצוע טרם ההחלטה.
הקורא מודע ולוקח על עצמו כל אחריות לגבי החלטות ו/או פעולות בקשר עם החיסכון הפנסיוני שלו. 

מקרא:

*ערבות הדדית – מנגנון שבו כל אחד מהעמיתים/שותפים, נושא באחריות אישית לכלל התחייבויותיה של השותפות.

*איזון אקטוארי –  מאזן המציג את הנכסים שבידי הגוף המבטח, כולל הכנסות עתידיות מדמי ביטוח, לעומת ההתחייבויות של הגוף המבטח למבוטחיו. כאשר הנכסים גדולים מההתחייבויות, משמעות הדבר עודף אקטוארי (זקיפת זכויות נוספות לעמיתים). כאשר הנכסים קטנים מההתחייבויות משמעות הדבר גרעון אקטוארי (גריעת זכויות מהעמיתים).

*אנונה – (הגדרה מילונית) אנונה היא זרם קבוע של תשלומים כספיים, המשולמים מדי פרק זמן קבוע (שנה, חודש או פרק זמן אחר) למשך תקופה מוגדרת. השם אנונה נגזר מן המילה הלטינית annus, שנה.

*קרן מפעלית/הדדית – מסגרת ביטוח, אם באמצעות קרן פנסיה או חברת ביטוח, בה העמיתים ירכשו הגנות למקרה מוות או שארים בכיסוי מקסימלי ובעלות מופחתת, כאשר עקרון הגודל והיקף העמיתים/מבוטחים יהווה פקטור למחירים נמוכים ואיכות כיסויים גבוהה.