הבעיה: שכר מבוטח לפנסיה נמוך מהשכר כולל!

מקבלי משכורת רבים (שכירים) אינם נהנים מהפקדות לפנסיה על מלוא השכר החודשי שלהם, כלומר שכר מבוטח לפנסיה שבגינו מבצע המעסיק הפרשות לחיסכון פנסיוני, נמוך מהשכר הכולל.
לשם הדגמה: שכיר בן 30 עם שכר חודשי 15000 ₪ ברוטו, הפרשות בפועל לקרן פנסיה/ביטוח מנהלים על שכר של 10000 ₪ ברוטו.

• הטבת מס על ההפקדה – על ההפרשה למרכיב התגמולים מקבל השכיר הטבת מס של זיכוי. 35% מתוך תקרה של 7% מ- 8,700 ש"ח שכר. ובמילים פשוטות 8700*7%*35% = 213 ₪ זיכוי חודשי ממס הכנסה.
• קצבה צפויה על בסיס ההפרשות (מתוך סימולטור של אחת החברות) – כ-7000 ₪.

נתונים לביסוס הבעיה:

• בצו ההרחבה לפנסיית חובה משנת 2008, נקבע כי על המעסיק חלה חובת הפרשה על השכר בפועל או בהתאם לשכר הממוצע במשק – הנמוך מבינהם (שכר ממוצע במשק לשנת 2018 – 9906 ₪) – הפרשה נמוכה יותר לחיסכון פנסיוני.
• בלא מעט חוזי העסקה/הסכמי עבודה, קיימים רכיבי שכר (עמלות, בונוסים, שעות נוספות, אש"ל וכו"..) שבגינם לא מבוצעת הפרשה לחיסכון פנסיוני.
• המרכז לפנסיה ואורניות פיננסית באוניברסיטת בן גוריון, פירסם ב- 07/2018 תוצאות מחקר המצביע על שיעור שכר מבוטח נמוך מהשכר הכולל.

משמעות הנתונים: קצבת פרישה נמוכה משמעותית מהשכר החודשי הכולל.

איך אדע האם המעסיק מפריש על מלוא השכר?

פעולת חשבון פשוטה תאפשר לכם לדעת, האם ההפרשות מבוצעות על מלוא השכר, או שמא ישנם רכיבים שאינם נכללים בשכר הכולל לפנסיה:
מבט חטוף בתלוש השכר (תחת ניכויים מהשכר), יחשוף בפנינו את סכום ההפרשה שלנו (חלק העובד) לפנסיה.
חלוקת הסכום באחוז ההפרשה שקבענו (5% או 7%) ייתן לנו את המשכורת ממנה מופקדים הכספים.
דוגמא: בתלוש השכר מופיע, ניכוי לקרן פנסיה – 850 ₪. 850/7%= 12142 ₪ שכר.
במידה והשכר שהתקבל תואם את השכר ברוטו, ניתן להסיק שמבוצעות ההפרשות על מלוא השכר.

דבר והיפוכו:

מדינת ישראל (מתוך אינטרס מוצהר – צו פנסיית חובה 2008 לשכירים וצו פנסיית חובה לעצמאיים 2017), מעוניינת כי הפורשים לפנסיה יגיעו עם סכומי צבירה מספקים, אשר יהוו חלף הכנסה ראוי למשכורת אותה קיבלו בטרם היציאה לגמלאות, וזאת על מנת שלא יהפכו לנטל על הכלכלה.

באמצעות פקודת מס הכנסה סעיפים 45א ו 47 (זיכוי וניכוי), מעודדת המדינה חיסכון וולונטרי על אותם רכיבי שכר לא מבוטחים וע"י כך להנות מהטבות מס (השתתפות המדינה בחיסכון הפנסיוני).

אז מה עושים?

מפקידים באופן עצמאי לקופת גמל לקצבה משלמת (קרן פנסיה/תגמולים לעצמאי) או לקופת גמל לקצבה לא משלמת (קופת גמל).

מעמד השכיר כעמית מוטב או לא מוטב:

שכיר שיחד עם מעסיקו, מפקיד מעל 16% מהשכר הממוצע במשק (9906 ₪ – נכון לשנת 2018), קרי 1585 ₪ לחודש (פיצויים ותגמולים), ייהנה מהטבת מס מוגדלת לניכוי.

• עמית לא מוטב – 5% ניכוי בהתאם למדרגת המס השולי של השכיר.
• עמית מוטב – 11% ניכוי בהתאם למדרגת המס השולי של השכיר.

הערה: שכיר שמשכורתו המבוטחת עולה על 21500 ₪ בחודש, לא יוכל להנות מהטבת המס ניכוי.

בכמה ניתן להגדיל את החיסכון הפנסיוני?

בהנחה (עפ"י הדוגמא שניתנה בתחילת המאמר) והשכר הלא מבוטח לפנסיה הינו 5000 ₪.
והשכיר הינו עמית מוטב, ניתן לקבל במקסימום את ההטבות הבאות:

• זיכוי: 5000 ₪ *5.5% = 275 ₪ הפקדה. 275*35% = 96.5 ₪ (החזר ממס הכנסה).
• ניכוי: 5000 ₪ *11% = 550 ₪ הפקדה. 550*31% (מדרגת מס לשכר – 15000 ₪) = 170.5 ₪.
• סה"כ ההפקדה – 275 ₪ + 550 ₪ = 825 ₪.
• סה"כ החזר ממס הכנסה – 96.5 ₪ + 170.5 ₪ = 267 ₪ (מהווה 32% מההפקדה)
• קצבה נוספת צפויה לגיל 67 – כ- 3300 ₪.

טיפים לעמית מוטב:

1. הפקדה עבור בן/בת הזוג, תוך ניצול הטבות המס (ניכוי וזיכוי) עבור המפקיד.
2. קבלת הטבות מס, גם עבור הפקדה לילד/ה מעל גיל 18 (ביטוח חיים, חיסכון פנסיוני)
3. ניצול תקרת קצבה מזכה – במידה ולאחד מבני הזוג שכר נמוך, כך שהקצבה העתידית שיקבל תהיינה נמוכה מהפטור העתידי על הקצבה המזכה (נכון להיום 8380 ₪), עדיף להפקיד עבור אותו בן זוג ובכך להנות מקצבה גבוהה ללא תשלום מס.

סימוכין מתוך פקודת מס הכנסה:

*סעיף 47 ב1 לפקודה – לעמית מוטב שבשנת המס שילמו הוא או בן זוגו סכומים לקופת גמל לקצבה לטובת העמית המוטב.

 יתרונות להפקדה על שכר לא מבוטח לפנסיה:

1. הגדלת החיסכון הפנסיוני ובהתאם את הקצבה המזכה שתתקבל בגיל הפרישה.
2. רכישת הגנות למקרה של אובדן כושר עבודה ועל ידי כך הגדלת היקף הכיסוי הביטוחי.
3. קבלת הטבות מס מהמדינה.

 חסרונות להפקדה על שכר לא מבוטח לפנסיה:

1. ייתכן שהקצבה המצרפית (שכר מבוטח ולא מבוטח), תהיה חייבת במס.
2. ריתוק כספים חופשיים ונזילים לגיל הפרישה.

לסיכום:

1. הפקדות על שכר לא מבוטח מקנות הטבות מס.
2. לעמית מוטב יתרונות נוספים, המקנים אפשרות להפקיד לבן הזוג ולקבל הטבות מס לעצמו.
3. ניתן לבחור מוצר פנסיוני בהתאם לצרכים והרצונות (עם או בלי הגנות ביטוחיות)
4. הכספים ישמשו כקצבה בגיל הפרישה, תוך אפשרות להיוון בהנחת קצבת מינימום.
5. יש להגיש בסוף כל שנה דו"ח למס הכנסה, על מנת לקבל את החזרי המס בהתאם להפקדות.

בנימה אישית:

כאיש מקצוע שמלווה ונפגש עם לא מעט לקוחות, התמונה שמצטיירת לגיל הפרישה מאוד עגומה (עצמאים שכמעט לא חוסכים, מעסיקים שמפקידים על בסיס צו פנסיית חובה, משכורות עם מרכיבי שכר לא פנסיונים והיד עוד נטויה). על כן (במידת האפשר), חשוב לחסוך בכל דרך אפשרית, גם אם לא באמצעות מוצרים פנסיונים. אחרי הכל מרביתנו נגיע לגיל פרישה!

נתוני עזר:

• שכר מבוטח לפנסיה – שכר להפרשות פנסיוניות (תגמולים + פיצויים).
• הטבת המס זיכוי (5%) – הקטנת המס שיש לשלם, לפי סעיף 45 לפקודה
• הטבת המס ניכוי (5% או 11%) – הקטנת ההכנסה החייבת במס בהתאם למדרגת המס של הנישום, לפי סעיף 47 לפקודה.
• קצבה מזכה – קצבת המתקבלת מאת מעביד/קרן פנסיה/ביטוח מנהלים/קופת גמל. חלק מהקצבה פטור ממס לפי מדרגות שהולכות ועולות (נכון ל – 2018, 49% מתוך 8380 ₪. כ- 4096 ₪ קצבה).