קרן פנסיה – אפליית עמיתים

קרן פנסיה הינה מכשיר חיסכון פנסיוני, המשלב הגנות למקרה נכות ומוות (שאירים) וקרן צוברת לתשלום קצבת זקנה. מהות הקרן מושתת על ערבות הדדית בין העמיתים, כך שכלל התחייבויותיה של הקרן תחולק בין המבוטחים. לעקרון זה משמעות כלכלית על הסכומים שיעמדו לרשות החוסכים, כמו גם על גובה הקצבה החודשית שיקבלו בעת היציאה לגמלאות.

במאמר זה אציג את עמדתי, כיצד על קרנות הפנסיה לנהוג בעת קבלת עמיתים לקרן, בין אם באופן יחידני ובין אם באמצעות מקום העבודה (קולקטיב) – לא לאפליה!

לכל קרן קיים תקנון, המאגד את זכויות העמיתים:

1. מהם התנאים המזכים לקצבת נכות (אובדן כושר עבודה)?.
2. כיצד תחושב קצבת הזקנה?.
3. מי זכאי לקצבת שארים, עד מתי וכמה?.
4. באילו מסלולי ביטוח, ניתן לבחור ומאיזה גיל?

קרן פנסיה – תקנון תקני

ב- 01/06/2018 נכנס לתוקפו תקנון משותף לכלל קרנות הפנסיה, שמיזג את היתרונות שהיו בתקנונים הישנים ובכך שיפר את תנאי העמיתים. יחד עם זאת התקנון אינו אחיד, כך שהקרנות תוכלנה לשפר ולייעל את התקנונים שלהם לטובת ציבור המבוטחים – כמובן באישור הרשות.

קרן פנסיה – תקופת אכשרה

כחלק מתקנון הקרן, קיימת תקופת אכשרה* בת 60 חודשים למצב רפואי קיים (מחלה/נכות). כך שבמקרה של תביעת נכות או שאירים בתוך תקופת האכשרה לא יתקבלו קצבאות והעמית לא יהיה זכאי לזכויות ביטוח. הרעיון המרכזי שעמד בבסיס המנגנון, שמירת זכויות יתר העמיתים בתוך תקופת האכשרה.
*האם קיום המנגנון יעיל ואפקטיבי גם לאחר תקופת האכשרה, זה כבר למאמר אחר.

הצהרת בריאות – מנגנון סינון ושמירת זכויות העמיתים בקרן

עמית המעוניין להצטרף לקרן פנסיה, בין אם באופן ישיר מול הקרן או לאחר יעוץ פנסיוני (באמצעות סוכן), בין יתר הטפסים שעליו יהיה למלא, יכיל טופס הצהרת בריאות.
בעבר (לא לפני שנים רבות), בעת ההצטרפות לא היה צורך במילוי שאלון בריאות, מאחר ובקרן הפנסיה קיימת תקופת אכשרה* של 5 שנים למצב רפואי קיים. מכאן, כל עמית שהצטרף לקרן לא היה מכוסה בהגנה ביטוחית למקרה נכות או שאירים במהלך התקופה המדוברת.

הסדר רבים – מנגנון אפליה בין היחיד לקולקטיב

קרן פנסיה מאפשרת תנאים מועדפים לחברות וגופים להם הרבה עובדים, הטבות הבאות לידי ביטוי בדמי ניהול מופחתים משמעותית (דמי ניהול הנושקים למינימום שהקרן מאפשרת), כמו גם אפשרות להצטרף לקרן ללא הצהרת בריאות ומכאן מתחילה האפליה והעיוות.
בהנחה (דבר שלא אפשרי) והסיכון (פגיעה בזכויות, גובה הקצבה לפרישה וכו'…) היה נופל על אותה קבוצת עובדים ורק עליהם אז ההינו אומרים ניחא והדבר אף היה עושה שכל. אך לצערנו זוהי איננה נחלת המציאות, הסיכון נופל על כלל העמיתים בקרן.
על כן מה ההבדל בין עמית יחידני לבין עמית מטעם קולקטיבי שלהם היסטוריה רפואית, אחרי הכל שניהם יהוו סיכון לקרן, דבר שעתיד להתבטא בגריעת זכויות ובהקטנת הקצבה החודשית בעת פרישה. ארחיב ואומר שצירוף רבים לקרן פנסיה טומן בחובו סיכון מוגדל לקרן, מאחר ואיננו יודעים בעת ההצטרפות כמה עמיתים מתוך הקולקטיבי נמצאים ברמת סיכון ונושאים היסטוריה משמעותית, שעתידה לפגוע בשאר העמיתים.

אז מה עושים ואיך מתקנים?

קרנות הפנסיה:

כפי שציינתי במהלך כתיבת המאמר, ניתן להמשיך ולהשתמש במנגנון תקופת האכשרה, אך בצורה אחידה לכלל העמיתים העתידים להצטרף לקרן, או לחילופין להסיר/לבטל את הטבה הניתנת למעסיקים גדולים בוויתור על הצהרת בריאות. אז נכון שצרת יחיד תהא נחלת רבים, אך שוויון זכויות והתחשבות באדם הפרטי חשוב יותר מאפליה מקפחת – אחרי הכל קרן פנסיה מושתת על  "ערבות הדדית".

משרד האוצר – רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון:

כמנגנון רגולטורי שתפקידו המרכזי לדאוג לכלל העמיתים בקרנות ומתוך ראיה שהפרט אינו שונה מהקולקטיב. נכון יהיה לתקן תקנה המאחדת את זכויות היחיד והקולקטיב או לחילופין לבטל בחקיקה את נושא הסדר רבים בקרן פנסיה.

*אציין לזכות הרשות לא מעטה שינויים ותמורות שבוצעו בשנים האחרונות (רפורמה בכיסוי לא.כ.ע, רפורמה בתחום ביטוחי הבריאות, רפורמה בעולם התגמול של הסוכנים – הפרדה בין המוצר לדמי הניהול, ועוד…) כמו גם שיפורים שהטיבו עם אוכלוסיות מוחלשות (קרנות פנסיה ברירת מחדל), אך נושא הסדר רבים, טרם קיבל תשומת לב.